#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין המקדש בהקדש בשוגג ובמזיד, לר""מ ולר' יהודה, ומ""ט?"	"לר""מ: במזיד קידש דדעתו לחלל. בשוגג לא, לריו""ח משום דהוי טעות ואין דעתו שיצא לחולין. לרב בבגדי כהונה שניתנו להנות בהם בשוגג כשאינו מזיד למעול.<br>לר' יהודה: בשוגג קידש דיצא לחולין, במזיד לא קידש דלא יצא לחולין דאין מעילה במזיד והוי של הקדש."	קידושין דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מפני מה אין האשה מקודשת בהקדש בשוגג אליבא דר""מ, לבאורו של ריו""ח?<br>ומפני מה יש קרבן מעילה? (לס""ד ולמסקנא).<br>ומה דעת רב בזה?"	"לריו""ח הוא משום דלר""מ אין הקדש מתחלל בשוגג, דאין דעתו להוציאו לחולין אם הוא הקדש.<br>ולס""ד אמרו דיש מעילה רק לעניין קרבן. והקשו דאם אין מעילה אין קרבן. אלא לא נאמר דין מעילה אלא באוכל וכיו""ב בהנאה של כילוי דבהכרח הוא הוציאו לחולין.<br>לרב חיזרנו על כל צדדים של ר""מ, ולא שמענו לו שאמר דאין מעילה בהוצאה בשוגג. אלא מתני' בבגדי כהונה שניתנו להנות בהם, והתנו שלא ימעלו משום שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, ורק במזיד הוא מועל."	קידושין דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב פירש דטעמיה דר""מ דבשוגג אינה מקודשת, משום דבגדי כהונה ניתנו להנות בהם.<br>א""כ איך שנו דמועלים בבגדי כהונה שבלו?<br>ואיך מועלים בתקלין עתיקין הא ניתנו לחומת העיר ומגדלותיה שנהנים בהם?<br>ואיך א""ש הברייתא דמועלים באבני ירושלים שנשרו דברי ר""מ?<br>והא לר' יהודה אין קדוש עד שידור בדבר הקרב בירושלים?"	"איירי בבלו דווקא, דהשתא לא ניתני להנות בהם.<br>אתי כר' יהודה.<br>צ""ל ר' יהודה במקום ר""מ.<br>ותנאי היא אליבא דר' יהודה אי ירושלים אינה קדושה אלא דבר הקרב בה, או דבאומר כירושלים קדוש, ורק אמר ירושלים לא אמר כלום."	קידושין דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה טעם אליבא דר' יהודה האומר ירושלים לא אמר כלום לעניין קונם? (2)	תרי תנאי אליבא דר' יהודה, אי משום שלא אמר בכ', כירושלים.<br>או משום דירושלים אינה קדושה, ובעינן שיאמר כדבר הקרב בירושלים.	קידושין דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני מה פסקו כר' יהודה במקדש בהקדש בשוגג?	"דסתם לן תנא כוותיה, דהשולח אצל חנווני ונזכר בעה""ב קודם שיביא לחנווני, חנווני מעל לכשיוציא."	קידושין דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן מצינו דסתם לן תנא במע""ש כר""מ?<br>והא סתם לן כר' יהודה בהא דמע""ש שניתן לו במתנה?<br>ומנטע רבעי שניתן לו במתנה?<br>ובהא דמשך הימנו מעשר בסלע דנותן סלע ומשתכר בסלע? (לס""ד ולמסקנא)."	"דכרם רבעי ילפי ב""ה ממע""ש שאין לו פרט ועוללות וחומש וביעור, הרי דהוא ממון גבוה.<br>התם כשנתן לו כשהוא טבל, וכמ""ד דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו.<br>התם כשנתן לו כשהוא סמדר, ודלא כר' יוסי דסמדר חשיב פרי.<br>אה""נ דזה כר' יהודה, ומ""מ סתם דר""מ עדיף שנשנה בשני מקומות.<br>והקשו דמה לי חדא סתמא מה לי תרי, אלא משום שנשנה בעדיות ששם נשנו ההלכות הפסוקות."	קידושין דף נד		
